אני מגיעה לחממה בימי שני ונשאבת מיד לתחזוקה והצלה של הצמחים המושקים ידנית, ולא כולם שורדים. אני בוחרת לטפל בצמחים, ולהיות עסוקה בגננות נטו, זאת לאחר שבעה חודשים בהם בהם הייתי גננת של ילדי מפונים, שחוו אימה, וחלקם הגיעו ממשפחות שכולות בעקבות השבת השחורה.
לאחר רענון, שיקום, ייצוב, העברה למיכל מתאים יותר, קיטום, גיזום וניקוי אני מתפנה לחלק מרגש בו אני מגלה מאלו צמחים נפרדה החממה והם הפכו למקור קטנטנן של אור ונחמה בבתים החדשים שלהם. הפעילות בחממה טוענת אותי במשאבים יקרים שאבדו לי – שפיות, תקווה, תום, אמון. בהכשרתי, אני גם מטפלת בגינון ואין כמו הכוח המרפא של הטבע, לתחזוקה אישית שוטפת בתקופה הזו."
