"בחמישי בערב כשאני יודעת שמחר אלווה משפחה בהאנגר, מתחילה ההתרגשות, הלב מחסיר פעימה וסקרנות לצידה. מי המשפחה מה עברה בכל התקופה הזו? האם יצאו מצוידים כל צורכיהן? מרגע מהפגש בבוקר במטבח ההאנגר, עד שהמשפחה מעמיסה את הציוד על מכוניתם. אני מרגישה שאנחנו מכירים.
לומדת על הצרכים שלהם, הרגלים יומיומיים, התנהלות משפחתית וחברתית, עד דקויות כמו, באיזה ספל אוהבים לשתות את הקפה שלהם. ואיזה סוג אלכוהול חביב עליהם.
החיוך של כל אחד מהם בסוף יום ההתפעלות מהמקום המופלא והנתינה שלו..מביא אותי להאנגר שוב ביום שישי הבא."